<h1>תורת הבית הארוך לרשב"א בית שני שער רביעי</h1>
<h2>דף קלה:</h2>
בבהמה כיצד, כל שלא שהה שמונה ימים הרי זה נפל. בד"א בשלא כלו לו חדשיו אבל כלו לו חדשיו מותר מיד. דתניא רבן גמליאל אומר כל ששהה שלשים יום באדם אינו נפל, שנאמר ופדוייו מבן חודש תפדה, שמונה ימים בבהמה אינו נפל. ואיבעיא לן עלה בפרק ר' אליעזר דמילה (קל"ו, א') מי פליגי רבנן עליה דרבן גמליאל או לא, אם תימצי לומר פליגי, הלכה כמותו או אין הלכה כמותו. תא שמע עגל שנולד ביום טוב שוחטין אותו ביום טוב, אלמא פליגי. ודחינן לעולם לא פליגי והכא במאי עסקינן שכלו לו חדשיו, [כלומר אחר שכלו לו חדשיו נפק ליה מנפל ולכולי עלמא שרי. ואמרינן עוד תא שמע ושוין שאם נולד ומומו עמו שזה מן המוכן. ודחינן הכא נמי שכלו לו חדשיו]. תא שמע דאמר רב יהודה אמר שמואל הלכה כרבן גמליאל. שמונה ימים אלו שאמרנו לעניין איסור אכילה לצאת מידי ספק נפל, לא שמונה ימים ממש אמרו כלומר דליל שמיני אסור, אלא כל שנכנס משהו בליל שמיני יצא מכלל נפל, ומיום השמיני דכתיב לומר דבלילה אסור, לעניין הקרבה הוא דכתיב לפי שאין לילה ראוי להקרבה, וכדאמרינן בפרק אותו ואת בנו (פ"א, א') ר' אפטוריקי רמי כתיב והיה שבעת ימים תחת אמו, הא ללילה חזי, וכתיב ומיום השמיני והלאה, הא ללילה לא חזי. הא כיצד, לילה לקדושתו ויום להרצאתו. ובפרק ר' אליעזר דמילה (קל"ו, א') נמי אמרינן רב פפא ורב הונא בריה דרב יהושע איקלעו לבי בריה דרב אידי בר אבין ועבוד להו עגלא תילתא ביממא דשבעא ואמרי ליה אי אתרחיתו לאורתא הוה אכלינן מיניה, אלמא כל שיצא משביעי ונכנס בליל שמיני מותר.
